מעבר לגבולות הפרוטזה: הספורטאים הקטועים שמשנים את חוקי המשחק

לפני שמונה שנים, חייה של אביטל גז השתנו מקצה לקצה. אביטל, לשעבר רוכבת בנבחרת האופניים של ישראל ואלופת ישראל בטריאתלון, עבדה באותה העת כמדריכת רכיבה באירוע רכיבת האופניים השנתי של ארגון "הצעד הבא" ובמסגרת עבודתה נחשפה לסיפורה של אלישבע - סיפור שהוביל אותה בסופו של דבר לחשב מסלול מחדש.

"אלישבע בת גילי ואף למדה כמוני באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע", מספרת אביטל. " באחת מחופשות הסמסטר של הלימודים היא טסה לדרום אפריקה, לבקר את משפחתה. באחד הימים היא חצתה את הכביש במעבר חציה ורכב שנסע במהירות לא עצר, עלה לה על הרגל וקטע אותה במקום. המקרה היה קשה ולא יכולתי להתעלם מהבנאליות שלו, ומכך שגם אני כמו אלישבע יכולתי למצוא את עצמי קטועת רגל ובסיטואציה דומה".

באותו רגע הבינה אביטל שהיא מצאה את הייעוד שלה. "המקרה הזה גרם לי להתמקד בפיזיותרפיה לקטועים ואפילו פתחתי קבוצת אופניים לקטועי גפיים, משם הגעתי די מהר לארגון "הצעד הבא", שהיא הבית לקטועים בישראל. מאז אני ואלישבע הפכנו לחברות טובות ואני לומדת ממנה המון - גם בתור חברה וגם בתור פיזיותרפיסטית".

כאן המקום לציין כי בימים אלו יצא לדרך פרויקט "עמית מלווה", פרויקט משותף של מפעל הפיס עם ארגון "הצעד הבא" שמטרתו ללוות את הקטועים החדשים ביום שאחרי. בזכות הפרויקט יסייעו הצעד הבא ומפעל הפיס לכ-40 קטועי גפיים חדשים.

תהליך השיקום אותו עוברים קטועים מסוגים שונים, בין אם מדובר על קטועי טראומה או קטועי מחלות, הוא מטבע הדברים תהליך ארוך ומורכב. הקטועים אינם מתמודדים רק עם איבוד יכולות תפקודיות מהותיות אלא לא אחת עם גדמים שמזדהמים, עם כאבי פנטום (כאבי רפאים או תחושות דמה בגפה שנכרתה), משבר רגשי ועוד.

אחד השלבים הקריטיים בתהליך השיקומי המורכב הזה הוא הפיזיותרפיה, וכאן נכנסת לתמונה אביטל - פיזיותרפיסטית בשיבא תל השומר, ומנהלת תחום הספורט בצעד הבא.

הפיזיותרפיה עצמה משתנה מקטוע לקטוע וכוללת בין היתר תרגילי שיווי משקל, תרגילי סיבולת, תרגילי כיווץ, תרגילי הליכה עם קביים או מקלות הליכה, וכן הלאה. בקטועי רגל עיקר הפיזיותרפיה מתמקדת בחיזוק שרירי האגן והגב התחתון לצרכי עמידה נכונה, הליכה עם פרוטזה, דריכה על כל כף הרגל, עלייה במדרגות וכן הלאה. בקטועי יד מתמקדת הפיזיותרפיה במוטוריקה עדינה של היד התותבת. כל זאת תוך ליווי הקטועים ומשפחותיהם ושיתוף פעולה ביחד איתם במסגרת תהליך השיקום, שבהמשכו יותאמו להם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר עבורם.

גז העובדת בארגון מספר שנים ונחשפת מדי יום לסיפורים מרגשים. אחד מהם נחרט לה בזיכרון. "יש לנו חברה בקהילה שהיא אישה כבת 50, קטועת רגל מתחת לברך מגיל ילדות כתוצאה מתאונת דרכים. במשך רוב חייה היא הצליחה להסתיר את העובדה שהיא קטועה וזאת באמצעות לבישת מכנסיים ארוכים ורפויים והימנעות מכניסה לבריכה או לים. כאשר היא הפכה לסבתא והייתה הולכת עם הנכדים לבריכה בקיץ היא הייתה מתביישת ונשארת בחוץ. כל זה השתנה כשהיא הכירה את "הצעד הבא".לימדנו אותה לא להתבייש והיא החלה לשחות בבריכה ובים בהנאה רבה. בשנים האחרונות כשהיא הולכת עם המשפחה שלה בקיץ למקומות רחצה היא מורידה את הפרוטזה ולא מתביישת בגדם שלה. זאת אחת הדוגמאות שמשקפות אותנו, אישה שעשתה שינוי בחיים והתחילה ליהנות מדברים חדשים."

גז היא לא רק פיזיותרפיסטית אלא גם מנהלת תחום הספורט בארגון, וכחלק מכך אחראית לפעילויות הספורט המגוונות המוצעות לקטועים דרכם. על אלו ניתן למנות פעילויות רגילות כמו שחייה או אופניים אבל גם קרוס פיט, קיר טיפוס, גלישת גלים, ועוד ועוד. "יש קשר הדוק בין ספורט ופיזיותרפיה", מסבירה גז. "בשניהם אנו מאמנים את הגוף, מחזקים אותו ומרגילים אותו למצב החדש. פיזיותרפיה נעשית בסביבות שעה וחצי ביום כך שזה ממש לא מספיק והספורט מהווה את ההשלמה של האימונים והתרגולים הנחוצים. במיוחד עכשיו, על רקע מלחמת "חרבות ברזל" מדובר על אנשים שהיו בכושר מאוד גבוה לפני הקטיעה ואנו רוצים לשמר את זה. בסופו של יום, אי אפשר להחזיר לקטועים את היד או הרגל אבל כן אפשר להחזיר להם את תפקודי הגוף, ובזה אנו מתמקדים בצעד הבא".

אביטל מוסיפה כי במהלך מלחמת "חרבות ברזל" היא נחשפת לחיילים קטועים שסיפור התמודדותם מעורר השראה ממש. "בתחילת המלחמה התנדבתי בשיבא במחלקת השיקום של הקטועים", היא מספרת. "במחלקה הכרתי קצין שנפצע ב-7 באוקטובר והוא פשוט היה מעורר הערצה. הקטיעה שלו הייתה מורכבת מאוד, מסוג הפציעות שאתה לא חושב שהוא יוכל אי פעם ללכת על שתי הרגליים, גם עם פרוטזה. אבל הוא פשוט לא ויתר לעצמו. הייתה לו מוטיבציה בשמיים והוא היה מתאמן בפילאטיס, קרוס פיט ואיגרוף והכל עם רגל אחת בלבד, משהו שלא כל אחד יכול לעשות. כיום הוא מתנייד בהליכה על פרוטזה וזה ממש מקרה שניתן להגדיר אותו "כנגד כל הסיכויים". למעשה אחד הדברים היותר מרגשים בעיניי במחלקות השיקום היו סיפורי הקטועים מהמלחמה. ההצלחות הפרטיות שלהם הפכו להיות סוג ניצחון של כולנו, ניצחון לאומי."

סיפורו של הקצין הקטוע אותו הזכירה אביטל מזכיר לנו בין היתר את חשיבות הספורט להמשך חייהם של הקטועים, והחלמתם. דוגמא מוחשית לכך ניתן ללמוד מסיפורה המדהים של ויולה ימית גוטמן. ויולה בת ה-46 כיום קטועה מתחת לברך מגיל 20 על רקע מחלה שהתפרצה ללא כל סימנים מוקדמים. "כשהייתי בת 20 חליתי יום אחד במשהו שהרגיש לי באותם ימים כעוד שפעת עונתית. אבל עם הזמן השפעת לא חלפה ופתאום החלו להופיע לי נקודות אדומות על הגפיים. חשבתי שגם זה יעבור אבל בהמשך הרגל החלה לכאוב לי מאוד והחלטתי ללכת לבית החולים".

את ההמשך הבלתי צפוי היא ממש לא יכלה לחזות. "עם הכאבים ברגל החלו לי כאבים מאוד חזקים בבטן וכשעשו לי את הבדיקה בבית החולים הרופאים גילו

לתדהמתם שהמעיים שלי רקובים לחלוטין עקב קרישי דם במעיים וברגל, קרישי דם לא מוסברים. המצב שלי הידרדר במהירות כשבשיא הייתי בסכנת חיים ונכנסתי לתרדמת למשך שבוע שלם. באותו הזמן הרופאים כרתו לי כבר את המעיים וניסו לי להציל לי את הרגל אבל לצערי היא החלה להשחיר והם נאלצו לכרות גם אותה".

בבית החולים קמה ויולה הצעירה למציאות חדשה לחלוטין עבורה. "למרות הקשיים החלטתי לא להיכנס לייאוש", היא מספרת. "באותם ימים למדתי בבית ספר למשחק והמטרה ששמתי לעצמי הייתה לא להמשיך בלימודים ולא לצלוע גם עם פרוטזה. למזלי הצלחתי לאמן את הגוף שלי לעשות זאת ועד היום אני לא צולעת. בהמשך סיימתי את לימודי המשחק ומזה 20 שנה שאני שחקנית, יוצרת, זמרת וגם מטפלת רגשית בילדים ובני נוער."

ב-6 השנים האחרונות הכניסה ויולה ללו"ז העמוס שלה גם אימוני ספורט אתגרי. "על הספורט האתגרי לקטועים שמעתי לראשונה דרך ארגון "הצעד הבא" ומאז אני עוסקת באקרובטיקה, קיר טיפוס ורכיבת אופניים, ואף זכיתי במקום שני באליפות ישראל בטיפוס קירות פראלימפי", היא מספרת. "הספורט תורם לי המון בחיים. מעבר לזה שהוא תורם לחיזוק הגוף, לבריאות, למצב הרוח ולדימוי הגוף הוא מאפשר לי לעבור אתגרים מול עצמי, ובעצם לנפץ את תקרת הזכוכית שלי. בנוסף הכרתי דרך העיסוק בספורט אנשים רבים שהפכו לחברים טובים מאוד שלי ומהווים כיום חלק מחיי".

לפרטים וסיוע ניתן לפנות לעמותת הצעד הבא לחצו כאן>>

על רגל אחת: מילון המונחים המקוצר של קטועי הגפיים שאתם חייבים להכיר

רוצים לקרוא עוד סיפורים מרגשים ולקבל מידע נוסף על הזכויות השונות? היכנסו למתחם התוכן המיוחד של פרויקט עמית מלווה>>