יום ראשון, 15 באוקטובר, היה יום שחרוט עמוק בזיכרונו של אורי אשר. כתותחן בחיל השריון, הוא מצא את עצמו בטנק בגבול הצפון, רגעים לאחר שספג פגיעה ישירה. "ברגע הפגיעה משתחרר בטנק אבק שחור, לא רואים כלום, אי אפשר לנשום," הוא משחזר. "ניסיתי לקום ולא הצלחתי. הסתכלתי למטה וקלטתי שאין לי רגל.
אורי, בן 26 מקדומים, הוא הצעיר מבין תשעה אחים. סקרן מטבעו, התנסה בכל - מאקרובטיקה ועד פארקור. כשפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר, הוא גויס מיד. "מכל הדברים ששינו לי את החיים עד אותו רגע, רק דבר אחד היה משנה - להגן על המדינה," הוא אומר.
ברגעים הקשים בתוך הטנק, כשהבין שאיבד את רגלו, אורי לא איבד את העשתונות. "דיברתי עם בורא עולם," הוא מספר. "הבנתי שזה הניסיון שלי. אלוהים מעמיד אדם למבחן רק אם הוא יכול לעמוד בו."
לאחר ניסיון כושל לחבר את הרגל בבית החולים בנהריה, אורי הועבר לתל השומר. "ביום הרביעי הבנתי שאני לא רוצה את הרגל. עדיף פרוטזה," הוא מסביר. בליל שבת עבר את הקטיעה, וכבר יומיים אחר כך החל בשיקום.
על רגל אחת: מילון המונחים המקוצר של קטועי הגפיים שאתם חייבים להכיר
את התקווה הגדולה מצא אורי בפרויקט "עמית מלווה" של עמותת "הצעד הבא" ומפעל הפיס, המלווה חיילים קטועי גפיים. דרך הפרויקט הכיר את איתמר, העמית המלווה שלו. "לראות את החבר'ה האלה מתנהלים בעולם, קטועים עם פרוטזות, הולכים רגיל, מנהלים חיים רגילים - זה נתן לי המון כוח," הוא אומר. "אתה מבין שהעתיד שלך יכול להיות טוב."
היום אורי כבר מרגיש בנוח עם הפרוטזה ומתכנן את המשך דרכו. "אני מגיע לכנסת לקדם את הזכויות של הקטועים בארץ," הוא מספר. "החלומות שלי לא השתנו ואני יודע שאגשים אותם." בקרוב יעבור לדירה משלו בירושלים, צעד נוסף בדרך לעצמאות.
"זו קהילה שבה אתה לא שונה," הוא מסכם. "מקום שבו אתה יכול לשאול הכל." עבור אורי, זהו לא סוף הדרך, אלא רק הצעד הבא.
על רגל אחת: מילון המונחים המקוצר של קטועי הגפיים שאתם חייבים להכיר
רוצים לקרוא עוד סיפורים מרגשים ולקבל מידע נוסף על הזכויות השונות? היכנסו למתחם התוכן המיוחד של פרויקט עמית מלווה>>