ברוך כהן, בן 73, רבש"צ וחבר קיבוץ מגן, אב לשלושה וסב לשישה, הוא איש חינוך המתמחה בחינוך בלתי פורמלי ומשמש כאחראי ביטחון צבאי בישוב. ב-7 באוקטובר, כשנחילי מחבלים התקרבו לגדר הקיבוץ, הוא וכיתת הכוננות נלחמו במשך 8 שעות רצופות כדי למנוע את כניסתם ליישוב.
"במהלך האירוע חטפתי טיל RPG לרכב ואיבדתי את הרגל מעל הברך", משחזר ברוך. "המשכתי להילחם עוד שלוש שעות אחרי הפגיעה. האדרנלין השתלט והמשכנו להילחם. אתה יודע שאתה נלחם על הבית".
לאחר פינויו במסוק להדסה, עבר ברוך החייאה פעמיים ושהה עשרה חודשים בשיקום בבית לוינשטיין. בניגוד למה שניתן לצפות, הוא מספר שהשלים עם המציאות החדשה כבר ברגע הפציעה. "אני מסתכל תמיד קדימה, לא בוכה על מה שהיה," הוא אומר.
היום, ברוך משתמש בפרוטזה ומקפיד על שגרת שיקום קבועה. הוא ממשיך בפעילותו הענפה: מרצה לכיתות כוננות וליחידות צבאיות, מתנדב, ומעורב בחיי הקהילה. הקיבוץ, שהפך לסמל כיישוב היחיד שהמחבלים לא הצליחו לחדור אליו, מלווה אותו בדרכו החדשה.
במסגרת פרויקט "עמית מלווה" של מפעל הפיס וארגון "הצעד הבא", פגש ברוך את רונן, שהפך לחבר קרוב ומלווה אותו בהתמודדות היומיומית עם האתגרים. הפרויקט מחבר בין קטועי גפיים ותיקים לחדשים, ומספק תמיכה מעשית ורגשית.
"הניסיון של הקטועים הוא משמעותי - איך מתנהגת הפרוטזה, איך ללבוש מכנסיים, הדברים הקטנים של היום יום," מסביר ברוך. כעת, הוא מתכנן להפוך בעצמו למנטור ולסייע לאחרים. "העזרה לאחרים מחזקת אותי," הוא מסכם.
רוצים לקרוא עוד סיפורים מרגשים ולקבל מידע נוסף על הזכויות השונות? היכנסו למתחם התוכן המיוחד של פרויקט עמית מלווה>>
הצטרפו אלינו לשעה מרגשת עם סיפור גבורה של פצוע צה"ל וכוחות הביטחון או נפגע פעולות האיבה.
הפרויקט בשיתוף ארגון נכי צה"ל, מרכז השלטון המקומי, מפעל הפיס, גלצ וגלגלצ.